עידן בחר להתקרב לדת ונהג ללכת בשבתות ובחגים לבית הכנסת, לשמוע דברי תורה, להחכים לשנות ולהשתנות.
לאחר כל שיעור תורה נהג לשבת ולשתף את חבריו בפוסטים רוחניים שדברו על ההתנהגות האנושית והערכית כך כתב בתום צום "יום כיפור": " תאמינו לי הרגע הזה שהחזן מסיים לתקוע בשופר וכל מתפללי בית הכנסת עומדים ומברכים ביחד "ברוך אתה ה' בורא פרי הגפן" ואז אתה שותה את טיפת היין הקטנה הזאת מהקידוש אחרי 25 שעות של צום מועיל שנותנת לך כ"כ הרבה כוח ואללה אין תחושה יותר מספקת וטהורה מזו! גורם לי להעריך כל פעם מחדש שלא הכל מובן מאליו.
חתימה טובה לכולם ושתהייה שנה זו שנה של הצלחה, שגשוג, אושר ולעולם נשכח להתפלל ולהודות ליוצרנו שנתן לנו את כל הטוב הזה שיש לנו ! חברים יקרים שלי ! לפני שאני מאחל לכם צום מועיל וגמר חתימה טובה אני רוצה לספר לכם סיפור שסיפר לי בחור דתי. בבקשה תקראו זה ארוך אבל שווה את זה תאמינו לי.
לפני יומיים מלאו שנה לפטירתו של סבא שלי, סבא עמרם זיכרונו לברכה.
כמובן שעלינו לקבר קראנו פסוקי תהילים ולאחר מכן הלכנו לביתו של סבי להתפלל מנחה וערבית כנהוג לאחר התפילה יש סעודה שלישית, קצת אוכלים מדברים מספרים בדיחות וחוויות מפעם בקיצור אווירה ממש נחמדה.
רק שהפעם לא עניינו אותי כל הבדיחות והחוויות, עניין אותי הבחור הדתי שישב ממש כיסא לידי ואמר דברי טעם, ממש רציתי לדבר איתו שיעזור לי אבל לא ידעתי איך לפנות.
לבסוף עזרתי אומץ ופניתי אליו, הבעיה היא שלא ידעתי מאיפה להתחיל.
נקודה תחתונה היא שפגעתי ביותר מידי אנשים, חלק פגעתי קצת וחלק נכבד פגעתי פגיעה של ממש, אמרתי לו שאין לי האומץ לבקש סליחה ולדבר עם אותו אדם שפגעתי בו כלכך הרבה וגם אם אני כן יעזור את האומץ, למה דווקא עכשיו? למה לפני שכיפור מתקרב? הייתה לי כל השנה מה רק בגלל שעוד יומיים הקב"ה שופט אותנו וקובע את דיננו לשנה הקרובה על מעשינו? זו סוג של צביעות בעייני הבן אדם שאנו מבקשים ממנו סליחה, אפילו אם אנו מתכוונים לכך מעומק ליבנו, פשוט לדעתי הסליחה לא תתקבל כי אותו בן אדם יראה בנו צבועים.
ואז סיפר לי אותו בחור דתי סיפור,
ילדה ואביה הלכו לחוף הים בראש השנה לעשות את מצוות ה"תשליך", לאחר שסיימו השניים את המצווה הבחינה הילדה באין ספור כוכבי ים זרוקים על שפת הים, על החול.
חיש מהר רצה הילדה לעבר שפת הים והחלה לזרוק כמה שיותר כוכבי ים בחזרה למים, כדי שינצלו מוות ויזכו לחיים, האב התבונן בביתו המזיעה תפס אותה בידה ואמר לה: "דיי, מספיק" ! הולכים הביתה, לשם מה את מתאמצת? הרי במלא לא תצליחי להציל את כולם זה רצונו של הטבע והקב"ה.
אז הילדה ענתה לו, אבא, כל כוכב כזה הוא עולם ומלואו ולפחות יש כוונה במעשי, אני יודעת שלא אצליח להציל את כולם אבל לפחות אני מנסה ולפחות אני מתכוונת לכך.
לא הבנתם כלום אה? אז אני יסביר לך בפשטות.
הנמשל זה שכוכבי הים הם העם היהודי, "המציל נפש יהודית אחת כאילו הציל עולם ומלואו", זריקת הכוכבים לעבר הים מסמלת את הכוונה שבמעשים, מכאן השניים מתקשרים לנו ליום כיפור כך: כמו שהצלת נפש יהודית אחת כאילו הצלת עולם ומלואו מתבססת על אותו עיקרון שאם פגעת בנפש יהודית אחת כאילו פגעת בעולם ומלואו, פגיעה פיזית או הכי גרוע פגיעה מילולית שאותה סוחב האדם כצלקת על נפשו למשך כל חייו זה הנמשל על הצלת כוכבי הים שמסמלת את הרצון לבקש סליחה מאותו חבר או בן אדם שפגענו בו, זריקת הכוכבים אל הים למרות שלא נספיק להציל את כולם מסמלת את הכוונה הטובה שלנו כשאנו מבקשים סליחה מאותו בן אדם שפגענו בו, סליחה אמתית מכל הלב עם, סליחה עם כוונה, ובדיוק כמו הכוכבים, נכון, נכון שלא נצליח להציל את כל הכוכבים כמו שלא נצליח לגרום לכל בני האדם שפגענו בהם לסלוח לנו על מעשינו, אבל לפחות, יש כוונה טובה בפה שלנו, במעשינו, בסליחתנו, לפחות אנו מתכוונים ומתאמצים.
וזה מה שלמדתי מסיפור הזה, כבן אדם, שאפילו אם הסליחה היא ביום כיפור אין בזה שום צביעות ושום שקר כל עוד אתה מתכוון לדברייך באמת, כשאתה מגיע לתובנה עם עצמך ואתה מבין שטעית ומבקש סליחה, ברגע שהגעת לתובנה הזו ואתה מבקש סליחה, אתה חופשי, נשמתך חופשית המצפון שלך טהור, אותו בן אדם שאתה מבקש ממנו סליחה הוא זה שבוחר לאיזה כיוון לקחת את אותה סליחה, אם זה לצד הצבוע או לצד הסולח, אם למחול או לא, מעכשיו ההחלטה בידו, אבל גם אם ויאמר לכם לא, לעולם אל תפסיקו לנסות!
זה הכל מצטער על החפירה ומקווה שתלמדו ותשכילו מהסיפור הזה, שיהיה לכולנו צום קל ומועיל, ככל שיותר קשה יותר מועיל ואללה לא סתם אני חולה היום, כנראה שיש לי באמת על הרבה דברים לכפר".
חתימה טובה!