אלבום תמונות
איתן, אחי היקר!
בהביטי כמה שנים אחורה, על מאורעות שעברו עלי, אני רואה כי ברובם מצויה ישותך - אם מעט ואם הרבה. השפעתך היתה ניכרת על תקופת ילדותי ואיני, יכולה לראות את עצמי בלי אחי הצעיר.
היינו לא רחוקים שנינו מבחינת הגיל והייתי גאה מאוד בך כאשר באו רבים להלל ולשבח אותך - הן מבית-הספר והן מהצבא. רבים הכירו אותך וכאשר העליתי במקומות שונים את שם-משפחתי מבית אבא, שאלו אותי פעמים רבות אם אני במקרה קרובה שלך. גאה הייתי לספר, כי אתה אחי הצעיר.
היית תמיד בשבילי אחי הקטן, להבדיל מאילן, אחי הגדול. ומה הופתעו החברות החדשות, שהיו לי, לראותך בעל ממדים, רחב כתפיים, גדול, גבוה, חזק.
מי שהכיר אותך מקרוב רק הוא יכול היה לדעת איזו נפש עדינה הסתתרה מאחורי הכוח הזה. תמיד, בכל שנה, זכרת את יום-הולדתי וידעת לכתוב מלים, שדיברו ישר אל הלב. ידעת לומר מלים, שרציתי לשמוע.
איתני היקר, צרור הזכרונות שלי עליך רב וכבד ודפים רבים לא יספיקו לתאר ולספר עליך. קשה לי להבין ולעכל, שאכן קרה האסון. אך הזמן והמחשבות טופחים על פני ומזכירים את המציאות.
אתה מסמל בשבילי את התגלמות החיים עצמם, החיים התוססים שהיו בך, האמביציה שלך, הכוח שהיה לך. תמיד רצית להוכיח שאתה חזק מאוד.
היית בשבילי סמל. לאנשים זרים אני נוטה לא לספר עליך, מכיוון שאומרים כי אדם שנפטר מרבים לספר עליו שבחים. אבל הרי אין צורך להגזים כדי לספר בשבחך. נפגשו בך תכונות מקסימות ורק האנשים שהכירו אותך יסכימו אתי אם אומר מה חזק היית ויחד עם זה רגיש ועדין. התקבצו בך תכונות יפות, שמשכו אליך חברים ואוהדים רבים.
אתה מהווה חלק בלתי-נפרד מחיי. איני יכולה לתאר לי את חיי בעבר בלעדיך ולכן קשה לי מאוד לחשוב על העתיד בלעדיך. חסרות לי מאוד תגובותיך על מאורעות. ידעת תמיד לומר את הדברים היפים והנעימים. וכאשר אני חושבת על הילד, שהבאתי לעולם, מצטערת אני על שלא אראה את שמחתך הרבה למראהו ויחסרו לי אותן המלים היפות, שבהן ידעת תמיד לאחל לי - אם זה לנישואי ואם זה ליום-הולדתי.
החיים ממשיכים לזרום והמחשבות עליך, אחי היקר והאהוב, מעציבות ומדכאות. הזמן איננו מרפא בשבילי אלא להפך, כי הזמן החולף מדגיש יותר ויותר כי אינך חוזר, כי לא תחזור אלינו וכי תמיד תחסר לנו. תמיד אזכור ואחשוב עליך. לילדי כשיגדלו אספר איזה דוד היה להם וחבל, חבל מאוד שהם לא זכו להכירו.
דורית
מתוך ספר זכרון לסגן איתן פיכטנבאום