סגן איתן פיכטנבאום ז"ל

אלבום תמונות

לבוא ולכתוב על איתן כעל אדם שאינו היום - זוהי מלאכה קשה. את איתן פגשתי לראשונה בקורס קצינים כאשר נסעתי לבקר אותו. ממבט ראשון הוא "קנה" אותי. אחרי מספר משפטים היה ברור עם איזה "גזע" אני מדבר. ביום הגיעו לגדוד כקצין ראיינתי אותו. כמדומני, היה זה במחנה יריחו. הוא נראה לי מאושר במיוחד על שרציתי כי יחזור לגדוד כקצין. לא היה לו ולי צל של ספק כי יצליח בתפקידו. הוא הרגיש שהוא חוזר לגדוד כמי שחוזר לביתו שלו.
עקבתי אחריו לאורך כל התקופה שהיה בגדוד. מבנה גופו החסון, דיבורו הבוטח, מבטו הביישני מעט והנכונות אין קץ שלו לעשות הכול ובהצטיינות הגבירו את מידת ההערכה וההערצה אליו, ראיתיו כמ"מ בטירונות, במצעד יום העצמאות בחוצות ירושלים, כמפקד מוצב ברמת הגולן, כמפקד מחלקה באימון המרוכז, בעשרות תרגילים ואימונים שונים, תמיד בין הראשונים, כאשר חגורו הכבד למותניו, הקלצ'ניקוב צמוד למותניו ואחוז בידיו החסונות. אני זוכר את איתן ב"מבצע טריפולי" - הוא היה מאושר שנפל בחלקו להכות במחבלים.
על איתן הצבענו לאורך כל הדרך כמי שיש לו עתיד גדול בגדוד - כי לא היה לי ספק שהוא עוד ימשיך כברת-דרך ארוכה עמנו בשירות - גם לאחר תום שירותו הסדיר.
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים היה מן הפעילים שבקצינים. בהתבצרות בראס סודר ובאבו זנימה חפר בעצמו ודאג שהמחלקה תחפור את העמדות הטובות ביותר. טיפל וטיפח את המחלקה והכינה לכל אפשרות שתבוא. בדרך לחווה הסינית העמדנו אותו על גבעה חולשת על-מנת שיגן על ציר "טרטור" ויהווה חיץ בין הארמיה השלישית לבין כוחות צה"ל. הוא ביצע את המוטל עליו למרות האש הכבדה ומספר הנפגעים שהיו לו במחלקה. את הגבעה הוא נטש רק לאחר שקיבל ממני אישור לכך.
עשה עמנו דרך ארוכה לעבר הגשרים שעל תעלת סואץ וטיהר עמנו את הגדה המערבית של תעלת סואץ עד למבואות איסמעיליה. בפרברי איסמעיליה היה עם מחלקתו בקו הראשון ומוכן לקראת הבאות.
איתן נבחר לצאת הביתה מבין הראשונים בגדוד. דרשתי ממנו שיתקלח ויתגלח ויצא הביתה בתחושה שכאן בחזית הכול בסדר. הוא ניסה להתחמק, אולם כאשר הצעתי לו את כלי הגילוח שלי וחלק מבגדי, לא עמד בו הסירוב ובא להראות לי שהוא יוצא נקי ומסודר. כמובן שאני מצטער היום שהפצרתי בו, כי לאחר-מכן נודע לי כמה חשוב היה לו להיות כך בבית, דבר שידעתי רק לאחר שביקרתי אצל הוריו (הכוונה היא שההורים רצו לראותו בעל זקן - המעתיק).
איתן נפל בדרך לא אופיינית, אבל בשליחות מאד אופיינית. איבדנו קצין מעולה, שלחם בצורה נפלאה במלחמה הקשה ונפל עוד בטרם יכול היה לדעת את גודל הנצחון שלה.
למשפחה כמובן שאין תחליף לאיתן וקשה למצוא את הדרך לנחם. אולם גאוותכם - גאוותנו שאיתן היה כזה. כך נזכור אותו תמיד. נחנך דורות בדרך בה הוא חינך ולהם - בשירות הצנחנים.

מפקד הגדוד
סא"ל מרדכי יצחק

מתוך ספר זכרון לסגן איתן פיכטנבאום