אביב נולד ב 30 ביוני 1963. את שנות ילדותו עשה בחיפה ובאילת, שם שהתה המשפחה במשך שלוש שנים. את לימודיו בביה"ס העממי וחטיבת הביניים למד בבי"ס ממלכתי דתי על מנת לספוג מאווירת תורת ישראל . היה פעיל בתנועת הנוער בני עקיבא כשאווירת המסורת מלווה אותו גם כשבחר באורח חיים חופשי ועבר ללמוד בתיכון "ליאו באק".
היותו חובב ספורט מושבע הביא אותו לפעילות ספורטיבית עניפה, ובעיקר אימוני כדורסל במסגרת נבחרת הנוער של הפועל חיפה. היה רץ מידי יום למרחקים ארוכים כדי לשפר כושרו לקראת השירות הצבאי.
אביב הגשים חלום כאשר התגייס ליחידה מובחרת בצנחנים - פלוגת עורב. לאחר סיום מסלול ארוך מהרגיל ביחידה, משום שהחלה המלחמה, יצא לקורס קצינים.
באותה תקופה הוקמה חטיבת גבעתי ואביב עבר להקים את יחידת הנ"ט בגבעתי, והיה מפקד אהוב ואהוד על כל חיילי הצוות. אביב שהה שלוש שנים בלבנון מיום פרוץ מלחמת שלום הגליל. באחת הסריקות בכפר סמוך לסולטן יעקב נהרג אביב באש מחבלים, היה זה יום השואה ערב הנסיגה של כוחות צה"ל מלבנון.
כתב אבי בגלויות מלבנון:
"הי משפחה יקרה שלי! הנוף כאן מקסים. מזכיר את הכרמל. הרבה הרים, אורנים, שיחים וים. מזג האויר כאן חמים והלילה קצת קריר... מתלבשים בהתאם. סך הכל כולם רוצים בהפסקת אש רוצים לגמור עם זה. אני מעריך שרגע זה אינו רחוק...
עד כה כתבתי רק אליכם. הבית עומד במקום ראשון, הרבה הרבה לפני הדברים האחרים. הגעגועים לבית הינם החזקים ביותר... לא חסר לי דבר. מקבלים עתונים וקוראים מה קורה בעורף, קצת חבל שאין אחדות לאומית וגיבוי מלא למלחמה זו."
בחיבור בשמינית כתב אבי:
"אני חושב שכל אזרח צריך לתרום למדינה שלו. המקום בו אוכל לתרום במידה המקסימלית מעצמי לצבא, הוא לדעתי ביחידה קרבית, כיוון שאני אוכל לתרום בה את כושרי הגופני הגבוה, התמצאותי בשטח פתוח וקור רוח במצבים קריטיים ולאחר תום תקופת שירותי אצטרך למצוא לי עיסוק.
סיום הכיתה השמינית הוא שלב חשוב נוסף בחיים ההודף בין ימי הנוער המתוקים ובין העתיד המעורפל.
בשלב זה, יש לעשות חשבון נפש עם עצמך, לנסות להעריך את מעשיך ודרכיך בעבר, יחד עם זאת, לחשוב על מקומך ופעלך בעתיד.
אמנם קיימים סוציולוגים שטוענים שהאדם מתבגר כל ימי חייו, אך סיום הכיתה השמינית, נחשב כסיום תקופת ההתבגרות. הסביבה מסתכלת עליך כעל אדם מבוגר, ואכן עם סיום הכיתה השמינית, אתה מקבל חובות וזכויות, כמו כל אזרח אחר למשל: זכות הצבעה לבחירות לכנסת, קבלת רשיון נהיגה, אפשרות לפתיחת חשבון שיקים בסניפי הבנקים, קבלת פנקס חבר של קופ"ח ואחריות מלאה בעת ביצוע עבירה פלילית.
השאלה שלי היא - האמנם אני בוגר, כלומר, האם ההתנהגות שלי הינה התנהגות בוגרת, התנהגות של אדם מבוגר. והתנהגות בוגרת הינה, לדעת הסוציולוגים, היכולת לדחות סיפוקים ותשוקות רגעיות.
אני מסופק אם אני עומד בקריטריון זה. קורה, ואני רוצה ממתקים יקרים ואני קונה אותם למרות מחירם הגבוה וידיעתי שעדיף היה לחסוך את הכסף לקניית דברים שמושיים יותר.
יתר על כן, לפעמים אני מנבל את פי, או מפריע בכיתה ולא שולט בעצמי בצורה מודעת. יוצא מזה, שהתנהגותי עדיין אינה בוגרת, למרות העובדה שאני מסיים את הכיתה השמינית, והסביבה מסתכלת עלי כמבוגר.