"צעיר נפצע קשה בתאונת דרכים בחיפה.. עוד מקרה עצוב שכואב לשמוע. ואז בבום בלי להיות מוכנה לזה אני מגלה שזה אתה. עידני, אתה שמחייך ומצחיק כל הזמן, אתה שנלחמת איתי כשהייתי בכיתה י"א וכבר הייתי מיואשת מהלימודים ולא היה לי כוח לבגרויות - אני לא שוכחת את כל הנאומים שלך על כמה זה חשוב וכמה אני יכולה הכל וכמה אני צריכה להשקיע.. אתה שתמיד היו לך תמונות מצחיקות לשלוח ולהעלות את המצב רוח וסרטונים שתמיד שפכו אותי מצחוק.. מצטערת על החודשים של הניתוק, אבל זוכרת לך את השיחה האחרונה, 22 בנובמבר לפני חודש. מבטיחה לזכור אותך תמיד. מקווה שגם שם למעלה איפשהו בין המלאכים לאלוהים אתה מלא שמחת חיים, מריץ איתם דאחקות ועושה להם שמח... יהי זכרך ברוך ותהא נשמתך צרורה בצרור החיים. אמן... בשעה של כאב כל כך גדול, על אובדן של בן משפחה צעיר, עידן שלנו, אין דרך בעולם לבטא את הצער, השפתיים חתומות, העיניים מחפשות נחמה, רואות את העצב, את המשפחה, את החברים, את האהבה הגדולה שכולם מבקשים לתת לעידן. אני ראיתי את עידן כילד רגיש, עדין נפש, כותב, מלא רוך ואהבה, גיליתי דרך החברים שלו עידן מלא חוש הומור, תוסס, כוכב, מלא אנרגיה ותשוקה לבלוע את העולם, ילד של חברים. מרגש היה לראות בעידן את כל העולמות. תחסר לנו כל כך עידן
"אני יודעת שאמרתי שאני לא אכתוב לך בפייסבוק... אבל אחרי יום שאתה כבר לא פה, מרגיש כאילו הכתובת שהשארת אחריך, שעוד אפשר להגיד לך כמה דברים אחרונים- זה פה..
אני לא בטוחה מאיפה להתחיל. זה כאילו שלכמה רגעים נופלת ההבנה שאתה לא אתנו יותר- ואז זה חוזר להיות בלתי נתפס, לא הגיוני...
תמיד היית הכי מצחיק, בולט מכולם ביכולת שלך להעלות חיוך על הפנים של כל מי שסובב אותך. אם זה בבית ספר שהיית תופס אותי לשיחת מסדרון כזאת , "רק לכמה דקות", ואז לסחוב את השיחה לחצי שעה...
היית מספר סיפורים גדול, תמיד היית בא לכולם במשפט פתיחה הזה שלך " אתם לא מבינים מה קרה לי.. "- וזהו , ידענו שעכשיו הולך לבוא סיפור הזוי שיכול לקרות רק לך.. סיפור עידן כזה על איך הלכת לאיבוד ובא לך איזה חייזר ושתית איזה צ'ייסר כחול ונרדמת ומצאת את עצמך אלוהים יודע איפה... ואיכשהו תמיד ידעת למצוא את הדרך שלך חזרה.
איך הפעם לא ? איך לא תבוא שוב ותספר לנו סיפור הזוי על איזה חוויה מטורפת. עברת גם הפעם כבר עכשיו אני רואה בעיניים של כולם את הגעגוע. בעיניים של רן ... ואמרתי לו- שאנחנו לא צריכים לדאוג לך יותר. אתה במקום יותר טוב. אתה למעלה, בשמיים, מסתכל על כולנו במבט הזה שלך.. ואנחנו ? אנחנו בוכים פה למטה , כי מבינים שלהיות פה בלעדייך זה להיות בעולם פחות מצחיק, פחות מרגש.. כשאתה דיברת זה תמיד הרגיש כאילו הכל אפשרי והעולם הזה מטורף וקסום..
עכשיו זה זמן עצוב , שהכל עוד טרי וכואב
אחר כך בוכים פחות
ואז קצת מחייכים אפילו
וכשנשמע את השם שלך, כשנזכר בך.. יישארו חיוך וצחוק
כי עידן, ילד יקר .. אתה נשאר בלב של כל מי שהכיר אותך, בזיכרון של כולם. ואני יודעת שכמו שהזיכרון שלי ממך הוא זיכרון טוב, ומצחיק.. וכשאני חושבת עליך ועל הפעם האחרונה שראיתי אותך, גם עכשיו אני מחייכת.. ככה נגעת בלב של כולם
אתה אולי עכשיו כבר לא פה
אבל בלב של כולנו אתה לתמיד".
"עידני שלי, חיים שלי, חלק גדול מהחיים שלי...
לא יכולה לתאר לך את העצב שיש בתוכי, השארת פה את כל
הצחוקים שלך והשטויות שהיית עושה.. כל המילים והביטויים שכל מי שמכיר אותך יודע עליהם, כל השמחת חיים הגדולה שהייתה לך והאופטימיות הזאת שחיים רק פעם אחת וצריך לנצל כל רגע קטן בחיים, אני יודעת שניצלת כמה שיכולת אבל הלכת לנו כל כך מוקדם...
אני לא יכולה לחשוב על זה שיותר לא יהיה מי שיתקשר להתייעץ איתי ויגיד לי זה רק לכמה דקות וזאת הופכת להיות שיחה של שעות ותמיד כשהיה עובר עלי משהו ישר ידעת את זה, תמיד היית מעודד אותי ועכשיו כל כך עצוב לי וכל כך בא לי שתדבר איתי..
כל כך קיוויתי שתקום ותגיד לנו ״וואלק עבדתי עליכם״ כמו שתמיד היית עושה אבל בסוף זה לא קרה
הלוואי שיכולת לדעת איזה חלק ענק אתה בחיים של כולנו, לא כל כך מצליחים לעקל את הצער והכאב שאנחנו מרגישים עכשיו. מתגעגעת אוהבת ותמיד תישאר בליבי לנצח נצחים
תשמור עלינו מלמעלה!
"עידני שלי, יפה שלי, חבר כל כך טוב שלי, אני לא מצליחה לקלוט את האסון שקרה לנו, גדלנו ביחד מגיל כל כך קטן, היית חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. כואב לי עידני, כואב לי נורא, בא לי שתחזור, בא לי שתתקשר, לא רוצה להיפרד. אני יודעת שאתה יודע כמה אנשים אוהבים אותך.
שתדע שהחבורה לא מתפרקת עידני, ההפך, אנחנו כל הזמן יחד, אוהבים אחד את השני.
אף אחד לא יוכל להשלים את החלק החסר שהשארת אצלנו, אתה תמיד תהיה חלק מאתנו, ותמיד תהיה שם אתנו לא משנה לאן נלך.
זכיתי להכיר אותך ולהיות קרובה אליך, כל יום היית הופך לקצת יותר שמח וקצת יותר מאושר.
אני כל כך אוהבת אותך עידני! אוהבת חזק ולתמיד!
אשתדל להיות חזקה בשביל החברים ובשביל המשפחה, מקווה שאתה רואה אותנו ומרגיש גאה!
בבקשה תשתדל לשמור עלינו.
"לא להאמין ולא רוצה להאמין ... רק רוצה שיגידו לי שזה רק איזה חלום רע, אבל זאת המציאות .. עידני, הבן אדם שהכי אהוב על כולם, הכי אופטימי שהכרתי, הכי מצחיק והכי חבר! זה שהיה שתמיד פה בשביל כולם, לא נתפס שאתה כבר לא איתנו... אומנם הקשר טיפה התנתק, אבל כל הזמן חזרנו לדבר, אני הכי שמחה בעולם שיצא לי להכיר בן אדם מיוחד כמוך וזה שזכיתי להיות בחברתך וללא ספק זוכרת ואזכור רק דברים טובים כי זה מה שרק היה! תודה על כל הטיפים שנתת לי שאקח אותם איתי לאורך כל הדרך, תודה על הזיכרונות הטובים וכל היציאות שהיו לנו - על כמה ששוקלד לבן עם עוגיות זה הדבר הכי אהוב עלייך בעולם חחח, שיצאנו כל הזמן לים, על הישיבות בשכונה, תודה שנתת לי להבין עד כמה החיים חשובים והכי חשוב שחיים שרק פעם אחת וצריך לנצל כל רגע... אין ולא יהיה כמוך, השארת חלל ריק וחוסר לכל הקרובים שלך".
ת נ צ ב ה
ב - 11.8.2011 : "מה הולך שמעי את מה זה מוכרת אבל אני לא זוכר מאיפה חחח יש מצב שהיית אתמול בלופט?"
כל הזמן שמעתי מחברות עליך, אבל לא רציתי שתדע שאני מכירה אותך כדי שלא תעוף על עצמך...אז אמרתי "לא", אבל אתה רשום שאתה לומד בליאובק אז אתה בטח ראית אותי שם". וזאת הפעם הראשונה שדיברנו.
איזה ילדים היינו.
לקח לי קצת זמן להבין מה אני רוצה לכתוב. לא ייאמן בגלל איזו סיבה אני רושמת לך את כל זה...
איך תמיד היית בכל משחק כדורסל, תמיד מארגן, תמיד ברבאק.
לא נתכנן יותר איך נעזוב את הבית, או כמה זה יעלה לנו..
לא נדבר יותר על מסיבות, על חגים ועל משפחה..
לא נדבר יותר על כמה שאתה חולה כל פעם.
על איך שתמיד בגלל שאתה גדול ממני בשנה הרגשת שאתה יכול לייעץ ולתת טיפים, אם זה על טיולים שנתיים ומה לקחת אליהם, ואם זה על ההורים, ואם זה על סרטים...
יותר לא תקרא לי כל פעם שאתה מדבר איתי "נסיכה", או תגיד שאני אהנה בשבילך במקום שאליו אנחנו יוצאים...
יותר לא תזמין אותי בשביל שנשחק בהגה על המחשב ביחד ואני לא אגיד לך "לא ישלך איזה מבחן.."
אף אחד לא יספר יותר כמוך על יוחאי ותומר בוזמן בעיקר... כמה שיום אחד שנאת אותו בגלל שלא נתן לך לצאת לטיול השנתי ויום אחד אהבת אותו על שצחק איתך על ההומואיות שלו.
ואף אחד לא ידבר איתי על המוזיקה שאהבת לשמוע - הכל..רק לא דיכאון.
ולא תספר לי יותר על האיחורים שלך, ששברו את שיאי הגינס ! חח
בא לי ששוב תשבור את המנורה בקלרה. ניקרע מצחוק ואסרף יגיד לנו שאנחנו לא נכנסים לפחות עוד חודש, ואז שבוע אחרי זה נהיה שם שוב.
באלי שנלך שוב למקומות, ובעיקר לים, ופתאום תוציא משום מקום את האוכל של הבית ועם כמה שזה מוזר, תאכל בהנאה גדולה
תמיד עם המגילות שלך, כמו שרק אתה יודע והסיפורים והבדיחות חסרות פואנטה שלך ידעת להצחיק אותי, כי רק פתחת ת'פה והקול שלך, והדרך שבה סיפרת פשוט קורעת ותמיד הקסמת את כולם.
עידני, אני מצטערת שהתרחקנו קצת, אבל אני שמחה שיצא לנו להיות בקשר טוב. גם כשהתרחקנו דאגת לי ממש לפני חודשיים והכנת פרוסת שוקולד נוטלה, אותה פרוסה מפורסמת שלך שכולם מכירים. הלוואי ואני שוב אשמע אותך אומר "אחי אתה לא מבין איזה דבר הזוי קרה לי" עם הקול הזה שלך ואדע עוד לפני שתספר, שזה הולך להיות באמת באמת הזוי..
אני אתגעגע לספיץ' השבועי שלך...לקול שלך(שגם כשלא יצאת איתנו תמיד ביקשתי שיחקו)..לסיפורים..להכל !
מה שכן, אני יודעת שאתה איתנו, בכל מקום, בכל צעד. מבטיחה שאקח כל ספיץ' שלך כתובנה לחיים. תודה שגרמת לי להבין עם כל תובנה שלך כמה החיים חשובים, תודה שנלחמת תמיד עם כולם שיבינו לעומקי עומקים את איך שצריך לחיות את החיים ותודה שתמיד אמרת ש"חיים רק פעם אחת".
ת.נ.צ.ב.ה.
"עידן... ילד מקסים שכמותך, בוא בבקשה תעיר אותי מהסיוט הזה.. תגיד שהכל היה עוד אחת מהמתיחות האין סופיות שלך.. תצחק בקול גדול ותספר לי עוד איזה סיפור מאלף הסיפורים של עידן ובאורך מגילה.. אני מבקשת סליחה, סליחה על הריב המטופש שלנו שהעיקר שזה עבר ונסלח ונכון לא דיברנו הרבה זמן אבל חשבתי עליך המון...
איפה הנעל של הסינדרלה שאתה חייב לי? איפה החיוך המאושר שלך? השטותנקיות? הצחוקים? הסנדוויץ עם השוקולד שתמיד הכנת לי?
אתה פשוט חסר...
"חיפשתי אותך לפני שעה בגרנד לא ראיתי ואז קיבלתי ת'שוק שהגעתי הביתה מפרסום על הקיר שלך 3 ימים לא התקשרת וזה היה ניראה לי הזוי אחי כל יום היית מתקשר מדבר בודק מה הולך ואומר לי לא להישאר ברנואר למרות שזה היה תפקיד של סגן אחרי שעזבתי היית מאושר בשבילי ממש איזה בן אדם וואלה אחי אני לא מעכל את זה בכלל ... תנוח על משכבך ...בן אדם יקר מכיר אותך רק 3 חודשים אבל נכנסת לי ללב".
|"אפאחד לא חסין בעולם הזה"
לשמחתי היה לי את הכבוד להכיר בן אדם מדהים !
שבפעם הראשונה שדיברנו צחקתי עלייך שהקול שלך נשמע כיאלו שאפת בלון הליום , כל העולם יכול להעיד על שמחת חיים שהייתה לך לא מהעולם הזה , ועל השביל של אנשים בוכים ודומעים השארת מאחורייך , כלכך צעיר נקטפת מאיתנו !
היה לי את הכבוד להכיר אותך ...
עכשיו אתה עם המלאכים!!!
חבר, אח, יגללררר איך עשית לנו את זה?
דווקא אתה הבנאדם הכי מצחיק עלי אדמות, מלא שמחת חיים, זה שאכפת לו מכולם , שזה שדואג להצחיק את כולם, זה שדואג לחבר בין כולם, זה שאוהב לראות אנשים שמחים , דווקא אתה?!
רק לפני יומיים נסעת איתי באוטו הקפצתי אותך מהבסיס לרכבת וכרגיל רואה אותך לבוש בצורה מרושלת כי אם לא אתה אז מי כן?
אחת הסיבות שהייתי מגיע לשקם בבסיס היתה רק כדי לשבת איתך ולצחוק...
תמיד שהייתיי עצבני עצוב או סתם מצוברח... אני מרים טלפון לעידן לבדוק אם הוא בשקם...כי רק הוא ידע להרים לי תמצב רוח לא משנה מה.....
אז נכון שלא היינו החברים הכי טובים ונכון שאנחנו מכירים רק 4 שנים כמעט.... אבל זה מספיר זמן כדי לדעת שאתה בנאדם זהב שעשה רק טוב ורצה רק טוב בשביל אחרים...
כל מי שמכיר אותך או היה סביבך יודע כמה מצחיק אתה ....החבל שכך עזבת אותנו...
אתה תחסר.. והשארת בור עמוק אצל כולנו...
יתגעגע המון ולא אשכח אותך לעולם...
ת.נ.צ.ב.ה
"אני לא בן אדם של לכתוב דברים בגלוי...לא בן אדם של דמעות ליד אנשים.
אבל בשביל אדם כמוך? אני מוכן לחרוג מזה.
עידן, לסכם אותך ואת מי שהיית ותמיד תהיה אי אפשר...אני חושב שכל אחד שמכיר את השם עידן אסולין, יודע מי ומה אתה, ומה הערכים והאיכויות שאתה מביא איתך...
רק לפני חודש ראיתי שוב ת'סרטון שלך שהוצאת בכיתה בקבוק ענק של שתיה בשיעור של יפעת...והעלית בי חיוך...
תמיד ידעת איך לגשת לכולם, להגיד את הדברים הכי נכונים והכי קורעים מצחוק שיש....ועשית את זה לכולם, אם אהבת אותם יותר או פחות - כי זה ...
נשמה שלנו ...
תישאר צעיר לנצח ותנוח לך. אסירת תודה להכרות שלי איתך. הלוואי שהיה אפשר לחזור ליום רביעי שהתקשרת אליי ואמרת לי לבוא לשקם כרגיל ,אח הלוואי הלוואי ,שהייתי חוזרת ליום שישי שעבר שפתאום המעלית נפתחה בקניון וראיתי אותך בהפתעה , אבל הלוואי זאת רק מילה. אוהבת אותך לנצח נצחים אהוב שלנו , קשה לי המחשבה שעכשיו ליוויתי אותך בדרכך האחרונה,יחסרו לי השיחות ממך כל יום , הכינויים, ההתייעצויות.. נתגעגע אליך כולנו בכל יום נזכיר את שמך , נזכר ברגעים המצחיקים איתך , נשמיע את ההודעות הקוליות ממך ..
לפחות זה. ידעת לנצל כל רגע בחיים בצורה הכי טובה וממלאת שיש . מי כמוך תמיד אמר ״חיים רק פעם אחת״ .אוי עידן...
שתהיה נשמתך צרורה בצרור החיים אמן.
"מכירים את זה שאתם מנסים לתאר בן אדם , אבל המילים לא יוצאות מהשערים של השפתיים והלב רק פועם חזק יותר ויותר מרגע לרגע ?
עידן.. ההרגשה זאת מתרחשת עכשיו אצלי...
לא משנה איזה תמונה איתך או של שיחה איתך או רק תמונה שלך אפילו...אף אחת מהן לא תתאר אותך או תשקף את מי שהיית...
היית? זמן עבר? לא עובר אצלי טוב בלשון.
אתה היית נשמה מדהימה.. בן אדם עם חיוך שדבוק לו לשפתיים ולא יכול שלא להדביק אותו את כל הסובבים שלו.....
"עידן... אני לא מצליחה לעכל
הרגע נודע לי הדבר הכי נורא.
אני לא יודעת מאיפה להתחיל אבל דבר ראשון אני חייבת לך התנצלות, אני מצטערת שפגעתי בך, אני מצטערת על כל הריבים המפגרים שגרמו לנו לנתק קשר, יש כמה דברים שלא הספקתי להגיד לך לפני הריב ולצערי גם לא יצא לי להגיד לך אותם.
עברתי על ההודעות שלנו השיחות האין סופיות, שהיינו הולכים לישון לקראת הבוקר כי לא הצלחנו לסיים את השיחה, לא היינו מפסיקים לצחוק ולמרות שאני בכלל לא מצחיקה היית צוחק ואומר שכן, רק כדי לגרום לי לה"...
"כואב... פשוט כואב לשמוע שילד בן 20 לא יוכל לחיות את החיים שלו כמו כולם, לעבוד, ללמוד, להקים משפחה ולראות את ילדיו גדלים. פשוט עצוב שחיים שלמים נקטעים ככה פתאום.
סכה ילד! לא ניתן לעכל. דניאל ועידן היקרים התאחדתם מוקדם מידי. כנראה הייתם צריכים אחד את השני .....
אמן שתתאחדו שם למעלה , ולא תיפרדו לעולם.
ת.נ.צ.ב.ה
נזכור אתכם תמיד לא משנה עוד כמה זמן יעבור.
"ילד אהוב....אני אפילו לא יודעת ממה להתחיל או מה בכלל לכתוב..
אף פעם לא יצא לנו לדבר בבית ספר...סתם לפעמים להגיד שלום...
מה שכן, אין אחד שלא הכיר אותך-ילד עם שמחת חיים שאי אפשר לפספס.
אז ההכרות העמוקה יותר התחילה כשנקלטת אצלי בשח"ם...ועכשיו איזה צחוקים, אני המש"קית ת"ש שלך!
מהר מאוד התהפכו התפקידים... הפכת להיות המש"קית ת"ש שלי...כמה שהתלוננתי והתבכיינתי לך"......
"אלף מילים לא יתארו את החוויות שלנו פה ושם ביחד...
לא להאמין שאתה כבר לא בינינו.... אבל אזכור את הרגעים בהם הצחקת מחזור שלם, במיוחד עם המתיחה המוצלחת שעד עכשיו לא נשכח וזה היה מטורף, וגם את כל האירועים של הטיולים, ההפסקות, והמסיבות ביחד... אני בטוח שאתה שמח לפגוש את דניאל ושם תוכלו להריץ צחוקים על כל מה שקורה וזה... לפי מה שהספקתי להכיר ממך, לדעתי אתה לא רוצה שנהיה עצובים ושנמשיך לחיות חיים טובים ומאושרים כמו שאתה רצית...
אזכור אותך לעד ויהיה זכרך ברוך, אח של כולם!".
"כותבת לך פה , כי אין איפה לפרוק אף אחד אפילו לא יבין אפילו את הכאב שלי....
עידן איך אפשר בכלל לכתוב לך בזמן עבר , הלב כואב והיד רועדת!!
גדלנו יחד מגיל 0 , רק לפני כמה זמן ראיתי אותך וצחקתי עליך שאתה צעיר ושאני כבר משוחררת וכולך היית שבוז ..
ילד מקסים ומצחיק ,פספוס פשוט לעולם .
תשמור על כולם מלמעלה , תגרום לנו להיות חזקים . ...
"זה לא פוסט ללייקים , פשוט תבואו לעשות כבוד אחרון לבן אדם הכי מצחיק שהכרתי מיימי , לילד שראה אותי כל שישי בבית כנסת ברמת שאול אחרי התפילה , לחייל שנמאס לו משח״מ ובסוף שנינו היינו בחיל הים עם המרמור על הרסר שלא הפסיק להציק לו ועל זה שהוא שכח את המפתח של השקם מה יעשו בלי שקם !!!!?? ללב של הכיתה .... הלוויה תתתקיים בבית עלמין הצבאי בחיפה בשעה 16:00 , יהי זיכרו ברוך!".