עברה שנה, לא יאומן, זו מין שנה מוזרה בחיי. תקופה שאני מנסה לשכוח, בין אם זה במודע או לא, אני מתיחס לארועים שקרו לפני שנתיים כאילו היה זה לפני שנה. כאילו שהשנה הזו נמחקה. זה המצב, אנחנו רוצים לשכוח, אין אנו רוצים לזכור את התקופה. אולם המציאות מחזירה אותנו. ישנם פצעים שעדיין לא הגלידו, והם חרוטים עמוק עמוק בבשרנו. רציתי להעלות מלים מספר על הכתב לדמותו של ישראל. קשה! קשה לזכור כל תנועה, כל מלה. אני צריך אותו על ידי על מנת שאוכל להזכר בכל, שיספר די על עצמו. כמו בתדרוכים הקבוצתיים, יושבים זה מול זה ושואלים. קשה לכתוב על חבר שחיית אתו, שהכרת אותו יום ולילה בשעות רגילות ואחרות. ישראל היה בחור שקט , צנוע וסגור מאד. רק כשהיינו יושבים לבד ידע לספר מעט על עברו, על אלה אשתו ואספי הבן, מעט ספר על אבא שעובד בגוררת בחיפה ועל מידגם של ספינת מפרשים שאבא בונה. ישראל לא אהב להתחלק בבעיותיו עם אחרים, אבל מידי פעם ישראל ואני כאשר ישבנו לבדנו בחדר אחד מכר לשני את השק שלו. מה שראיתי אצל ישראל - את הראליות שחפש בכל נושא. ויכוחים - זו היתה מנת חלקו היומית ותמיד הוא צריך לנצח ולא תמיד הצדק עמו.
ישראל אהב את הארץ, אהב לטייל בה, אהב לקחת את אסף להרי הכרמל. זכור לי שיום אחד החלטנו שאנחנו צריכים לחזור לכושר. יצאנו ישראל, עדינו ואני, לאחר שתכננו ציר נווט, לקחנו חגור ונשק ויצאנו. ירד גשם והיה בוץ בשדות, אבל ריח העשבים וההדרים החייה אותנו, ומשסיימנו היה ישראל מלא אושר כמו ילד.
זכורה לי היטב התקופה בה נקלטנו ביחידה וצביקה ל. שלח אותנו ללמוד את השפה, קבוצה של חמישה קצינים, למורה יהושע חלמיש בביתו. ישראל בא עם מטען קל בשפה מביה"ס התיכון, בעיקר בדקדוק הערבי וזאת הוכיח בלימודים. ולאחר השעור הגחנו אלי הביתה, הסתגרנו בחדר ולמדנו, הטית הפעלים, קריאה וכתיבה, נושא שבו ישראל היה הטוב מכולנו.
תכונה נוספת של ישראל היתה הלמה? למה זה כך ולא אחרת, הוא לא היה עוזב את יהושע המורה עד שלא היה נותן לו הסבר מפורט ומשכנע. תמיד רצה לדעת את המקור לדבר. לא אשכח, באותה תקופה רובי ועדינו היו יוצאים למבצעים תוך כדי הלמודים, קינאנו בם, רצינו כבר לדעת הכל ומהר. לאחר שסיימנו, שאף ישראל לצאת ובכל הזדמנות שרק נקרתה לו.
לצערנו הגדול, ממשימתו האחרונה לא שב. ישראל הותיר לנו את רוחו הכבירה, אשה אצילה אלה, ילד חמוד, אחות והורים יקרים. אנחנו אותם לא נטוש. היה לי חבר ואיננו עוד.
מתוך ספר השלושה