סרן ישראל מנדלסון ז"ל

ישראל ז"ל התנדב עם גיוסו לצה"ל לשרות בנח"ל. בהמשך השרות עבר עם בני מחזורו לגדוד הנח"ל המוצנח. מאחר והחבלט בקרב חבריו נשלח לקורס הקצינים.
ישראל אותר ע"י סא"ל צביקה במסגרת חפוש אחר קצינים מעולים לשרות ביחידה. הוא הוצב ליחידה בספט' 70. לאחר הכשרה קצרה צורף ישראל למרבית הפעילויות המבצעיות של היחידה, במרדפים אחר מחבלים בתוך גבולות הארץ, ובפעולות טהור קיני מחבלים ותגמול מעבר לגבולות. ישראל התבלט בבגרותו האישית, ביחסו הרציני והקפדני לכל נושא. הוא השקיע מחשבה יסודית בבצוע הנושאים אשר הוטלו עליו; בין אם היו עיקריים או משניים. רצונו של ישראל להרחיב דעת בלמוד על תיכוני היה אך טבעי. משך כשנה התלבט איזה נושא ללמוד ובאיזה מוסד. בלבטים אלו שתפני לא אחת.
בקיץ 73 החליט ישראל סופית ללמוד באוניברסיטת ת"א. הוא עזב את היחידה באוג' 73 והתיצב ביחידת ההשתלמויות האחראית ללומדים באוניברסיטאות ע"ח הצבא.
עם פרוץ הקרבות התיצב ישראל בין הראשונים ביחידה לכל שרות שידרש וזאת על אף שפורמלית לא היה שייך כלל ליחידה משך כחודשיים ולא חוייב להתיצב לדגל.
היה זה אך טבעי כי ישראל בקש כי נציב אותו ביחד עם ידידו האישי עדינו משה, אשר נזעק לשרות מילואים פעיל.
משך כל המלחמה ביצע ישראל את תפקידו במסירות וביעילות אשר אפיינה אותו תמיד. עד מהרה למדו רעיו החדשים בחטיבת השריון אליה הוצב להכירו כקצין אשר נתן לסמוך עליו.
משך שלוש שבועות המלחמה שהה ישראל במפקדת החטיבה ובצע כל המוטל עליו במסירות וביעילות רבה. בתאריך 24 באוק', יומיים לאחר הכרזת הפסקת האש, אשר לא נשמרה ע"י המצרים, תקפה החטיבה אליה הוצב, את העיר סואץ, מתוך מגמה לנתק את הארמיה המצרית השלישית מדרכי נסיגה ותגבור, ולאפשר נהול משא ומתן עם המצרים מעמדה של כח.
הקרבות בתוך העיר התפתחו שלא כמתוכנן, בקרבות נפגעו רבים מלוחמינו והיה צורך לארגן חלוצם מהעיר. ברגע קשה זה התנרבו קציני מפקדת החטיבה ובתוכן ישראל ועדינו ז"ל לחלוץ הנפגעים.
בשליחות נשגבת זו מצאו את מותם.
במעשהו האחרון; טפול וחלוץ נפגעים בשדה הקרב, תחת אש, גלה ישראל את אחת מתכונותיו האצילות - נכונות להקריב למען הזולת.

מתוך ספר השלושה