למר שטיינברג (מחנך בית הספר)
ובכן החוויה הראשונה שהיתה לנו היתה הטיסה, עלינו כמו אנשים חשובים מאוד לכבש האווירון, מנפנפים לשלום לכל המכרים והמוקירים שחלקם להטו מקינאה...
חנינו ברומא ואחר כך המשכנו ישר לניו-יורק. לניו יורק הגענו בלילה - חוויה שנייה - לראות את ניו-יורק ממעוף ציפור מאירה. זו חוויה שאין לתארה במלים אלא בתמונות.
למלון הגענו בשעה 12, מלון מאוד מפואר לא רחוק מן הנמל. מה פירוש מפואר - מרופד כולו גם החדרים וגם הפרוזדורים, בכל חדר טלוויזיה וטלפון (כמובן שחזינו בכל הסרטים באותו לילה). מוסיקה בכל מקום אפילו במעלית ועוד ועוד.
למחרת בבוקר הלכנו לאכול במלון ארוחת בוקר, שם התחלנו לדבר עם זוג-אמריקאים. מתברר שהם יהודים, שצריכים לטוס באותו יום לישראל. הם התפעלו מאתנו ו... שילמו בעד ארוחת הבוקר שלנו!
עד מהרה הסתגלנו לאווירה למקום ולחברה. אנחנו כה התקשרנו אליהם שנפרדנו בדמעות, הם היו חברה מצוינים, צייתנים, יודעים לעשות שמח ולעשות תכניות - דבר כזה עוד לא ראיתי בשום מקום...
יולי 66
מירי
מתוך הספר לזכרה