אלבום תמונות
מור שלי אחותי היפה הלכה מן העולם לפני כחצי שנה
מאז השתנו חיינו שלי ושל משפחתי לגמרי ולא לטובה
מור היתה דוגמא, הדוגמא שלנו לפיה חיינו את חיינו, המלאך שלנו, היא היתה הדוגמא למושלמת.
הדוגמא ליופי, לטוב לב, לתמימות ולחכמה. היא היתה נערה צעירה איזוהי הנערה שאינה תמימה וטהורה? הרי בגיל שכזה לא הספיקה עדיין לעשות כלום, לא הספיקה להנות מהחיים, לא הספיקה להתנסות בדברים. היא רק רצתה להגיע הביתה!
אבל אלוהים לא אהב את הרעיון, הוא לוקח את הטובים ואת הרעים משאיר.
ואחרי זה שואלים למה אין שלום? למה העולם הוא לא עולם טוב?
אולי בגלל שיש רק רעים, אולי כי הרעים לא נענשים, אולי כי אלוהים הורג את הטובים.
אלוהים מעודד את הרעים להמשיך הוא לא מעניש אותם לא מראה להם שהם עושים דברים לא טובים.
אז למה באמת להיות טובים? בשביל למות?
המסקנה היא שאלוהים רצה מלאך בשמיים ולכן לקח אותה.
אבל צריך מלאכים גם על האדמה.
אני רוצה אותה בחזרה. זו לא בקשה זו דרישה
איזה זכות יש לך לקחת נערה?
עשית טעות לקחת נשמה, אז למה שלא תתקן את טעותך?
תחזיר אותה - אני מתחננת... בבקשה.
הרסת משפחה אתה מודע לזה?
לא אהבת את המראה שעל אף המכשולים נשארנו מאושרים?
היית חייב להרוס? לשבור קשר? לגרום לנו לכאוב?
ואנחנו בוכים וכואבים ואין לנו יותר - אין חיים!
כמה דמעות צריכות לזלוג בשביל שתבין שאתה עושה טעויות?
כמה חיים צריכים להיהרס כדי שתבין שהעולם לא פראייר?
מור שלי - יפתי, אחותי. למה הלכת? למה לא התנגדת?
תמיד התווכחת ועמדת על שלך אז למה לא עשית כלום? למה וויתרת...?
זהו מכתב מזעם, מכעס מתקווה... אולי תבין שהיא טובה!
זהו, היא כבר לא תחזור - חיי נהרסו ואין משוב!
הלב שלי שבור - יש בו חלל ואין בו מקום יותר לאף אחד!
מורוש שלי - אני אזכיר אותך לעד ואני מחכה שניפגש ונתאחד מחדש!
אחותי היפה... את למעלה איתו? דברי איתו ושכנעי אותו שייתן לך לחזור...
שיר