תפריט נגישות

טוראי מור כדורי ז"ל

מור כדורי
בת 19 בנפלה
בת מרים ושחר
נולדה בשדי תרומות
בי"א בתמוז תשמ"ה, 30/6/1985
התגוררה בחיפה
התגייסה ב-26.10.2003
שרתה בחיל החימוש בסיס תחמושת 6410
נפלה בעת שירותה
בז' בניסן תשס"ד, 29/3/2004
מקום קבורה: חיפה
הותירה: הורים, שתי אחיות - ענבל ושיר ואח - אסף

קורות חיים

מור נולדה בתאריך 30.06.1985 בבית חולים "העמק" בעפולה, ילדה שלישית במשפחה. תינוקת יפה, מקסימה ושקטה.

את ילדותה עברה במושב "שדי תרומות" שבעמק בית שאן, למדה בבית הספר המקומי "ביכורה" עד כיתה ג' בעקבות עבודתו של אביה עברה עם משפחה לגור בעיר חיפה.

מור למדה בבית הספר "טשרניחובסקי", היא הייתה הראשונה שהתאקלמה יפה, כבר ביום הראשון היא הביאה חברות הביתה.

מור אהבה מאוד את העיר, היא הלכה לחוגים של ריקודי עם וגלגליות במתנ"ס "ליאו באק", אהבה לשחות הרבה בעיקר בחברת אביה.

מור היתה ילדה מחוננת והצטיינה בלימודים, אהבה לקרוא ספרים, בעיקר ספרי פסיכולוגיה ופילוסופיה, אהבתה הגדולה הייתה המוזיקה.

את הלימודים בתיכון "ליאו באק" סיימה בהצטיינות ובטקס סיומה בכיתה י"ב קיבלה מור תעודת הצטיינות.

בתאריך 26.10.2003 התגייסה מור לצבא, את הטירונות שלה העבירה בניצנים.

מור התנגדה לשאת נשק במהלך הטירונות שלה מסיבות אידיאולוגיות.

לאחר הטירונות הוצבה מור בבסיס תחמושת שבצומת גולני, למור היה קשה במקום מאוד, בעיקר הנסיעות הארוכות בחזרה לביתה, מידי יום הייתה נוסעת בתחבורה ציבורית לבסיס וחזרה לביתה.

בתאריך 2.03.04 יום שלישי ביקשה מור מאיתנו לנסוע לבסיס ברכב המשפחתי, כאשר אישרנו לה לנסוע לבסיס עם הרכב היא הייתה מאושרת ביותר.

היא לקחה את אסף אחיה הגדול לאוניברסיטה, כל הדרך כהרגלם שמעו מוזיקה וצחקו.

כאשר הגיעה לבסיס בבוקר היא התקשרה בכדי להודיע שהכול בסדר.

בצהרים ביקשה מור אישור ממפקדה לצאת מוקדם יותר לביתה וקיבלה אישור.

היא יצאה עם כמה חיילים מהבסיס, ביציאה המחנה, בצומת גולני, פגעה בה משאית, מור נפצעה אנושות.

שירי הקצינה שישבה ליד מור יצאה ללא פגע מהתאונה הקשה, שלושת החיילים שישבו במושב האחורי נפצעו קשה (לשמחתי הם החלימו).

בתאונה עצמה היה קושי לחלץ את מור והיא חולצה רק לאחר כ-40 דקות.

לאחר החילוץ העבירו אותה לבית חולים "פוריה" שבטבריה במצב אנוש וניתחו אותה, לאחר מכן הטיסו אותה במסוק לבית חולים "רמב"ם" בחיפה.

אביה שנסע במיוחד לבסיס על מנת ללוות אותה בחזרה הביתה, הגיעה לבסיס בשעה 3 אך לא ידע שמור יצאה מוקדם.

בבסיס הודיעו לו על התאונה של בתו ומשם נסע ישירות לבית חולים "פוריה".

הוא הגיע במקרה לבסיס של מור, הוא לא תיכנן ולא ידע דבר על התאונה.

בבית החולים ראה את מור מובלת למסוק בדרכה לבית חולים "רמב"ם" ומיד הבין את חומרת המצב.

מור שכבה בטיפול נמרץ כחודש ימים.

כל המשפחה ישבה יום ולילה ביקשה והתחננה שמור תתעורר, רבנים רבים התפללו ליד מיטתה.

שיר אחותה הקטנה שרה לה את השיר האהוב "הכניסיני תחת כנפך" ליד מיטתה כל יום בתקווה לתגובה, אך מור לא הגיבה.

ענבל אחותה הגדולה מרחה לה קרמים שאהבה, אסף אחיה השמיע לה את המוזיקה שאהבה כל כך בווקמן שלה ואביה ישב לצידה יום ולילה מבלי לעזוב את בית החולים והבטיח לה שיטפל בה בכול מצב אשר תהייה בו. אמה ביקשה והתחננה שתפקח את עיניה ותראה את משפחתה האוהבת והמעריצה, אך לא עזר דבר, אלוהים לא שמע את תחנונינו וביקש לקחת את המלאך הטוב שלנו.

מור שלנו המתוקה, החדר ריק נקי ומסודר, הווקמן על השולחן, הטלוויזיה עדיין מכוונת על התחנה שאהבת, המייק-אפ שלך עדיין פתוח על השולחן, הספרים שאהבת וקראת על בסיס יומיומי עדיין מונחים על שולחנך פתוחים על הסימניה, המדים על הקולב, התמונה היפה שלך בתור ילדה קטנה שמביטה אלינו במבט תמים ומתוק עדיין מונחת על שידתך.

אני לא מאמינה שלא נראה אותך עוד מסתובבת בבית ונכנסת לחדרך, לא נשמע את זרם המים בכול בוקר במשך כשעה במקלחת.

בכול בוקר היית יוצאת יפה ואצילית, מטופחת תמיד, מאופרת בשלמות, נקייה ומתוקה. יורדת למטבח, שותה תה תמיד עם ספר ביד ואסף מגיע ויושב איתך ואז היינו שומעים את הצחוק המתגלגל שלך ואת השיחות לתוך הלילה.

הסמל של מור הוא ווקמן על האוזניים מכוון על תחנת רדיו.

המעט שביקשת כל הזמן הוא "אמא תקני לי בטריות".

מור אנחנו אוהבים אותך מאוד

ולא נשכח אותך לעולמים.

השקט שנשאר בבית לאחר לכתך והכאב, הכאב הנורא, הבית כבר לא בית שמח כשהיה ואנו שואלים את עצמנו איך אפשר לחיות בלעדייך, אך אנו חייבים להמשיך ולזכור אותך, אני חייבת זאת בשביל ענבל, אסף ושיר אחייך.



מור המתוקה שלנו

תשמרי על אחייך מלמעלה

ותזכרי שאנחנו אוהבים אותך מאוד

אמא

הופק במערכת "גלעד-לזכרם", באמצעות חב' תבונה בע"מ (054-6700799)
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה