קורות חיים
אמיר נולד בחיפה, יום לפני ערב פסח, בי"ג בניסן תשל"ז, 1 באפריל, 1977. בן בכור לזיווה ושלמה ואח לנועה. אמיר גדל והתבגר בבית-אבן רחב ידיים עם חצר גדולה מוקפת אבן במושבה הגרמנית המאוכלסת ביהודים וערבים, והידועה ביחסי השכנות הטובים בין דייריה.
יחד עם הוריו ואחותו גדל אמיר עם סבתו וסבו, שהתגוררו באותו הבית. הקירבה הפיסית בין הסב והסבתא הביאה ליחסי אהבה עמוקים ולחברות גדולה בין הסבים לנכדים.
אמיר למד בבית-הספר היסודי "מעלה הכרמל", שבמעלה שדרות הציונות. בנוסף ללימודיו הצטרף לתזמורת הנוער העירונית כמתופף, ולאחר זמן קצר עבר ללמוד לנגן בחצוצרה, והתמיד בכך מספר שנים, עד הגיעו לכתה י'.
בכיתה ה', הצטרף עם חבריו מביה"ס לשבט הצופים "משוטטי בכרמל" והמשיך בפעילות בשבט עד לגיוסו לצבא. בסיום ביה"ס היסודי עבר עם חבריו לביה"ס "ליאו באק", לחטיבת הביניים ובהמשך לתיכון.
אמיר אהב מאוד את הפעילות בצופים. הוא מונה בכתה י' למחסנאי השבט והיה אחד ממנהיגי השבט הבולטים בפעילות השוטפת, במחנאות הקיץ ובארגון הטיולים ובהכנתם. אמיר וחבריו טיילו בכל הזדמנות בכל רחבי הארץ. כמו כן, היה פעיל בטיולי הנהגת הצופים חיפה, הן בתכנון ובארגון והן בביצוע. עם הגעת מועד הגיוס לצה"ל היה ברור לאמיר שמקומו באחת היחידות הקרביות.
לאחר התלבטויות לאיזו יחידה להתגייס, החליט להתגייס לחטיבת גולני, בעקבות אביו ששירת באותה חטיבה ונפצע במלחמת יום-הכיפורים, בשנת 1973, בקרב הראשון לכיבוש החרמון, שכשל. אמיר היה גאה מאוד בשירותו בחטיבה וזכה להערכה רבה ממפקדיו, כמו כן גם מצד חייליו. אמיר נהרג יומיים לפני יום-כיפור, ז' תשרי תשנ"ח, 8 באוקטובר 1997, באותו התאריך, בהפרש של 24 שנים, בו נפצע אביו בקרב לכיבוש החרמון, שכשל. אמיר נהרג מפגיעה ישירה של פגז מרגמה, שנורה לעבר מוצב תל-קבעה, בו שהה באיזור הביטחון בדרום לבנון, אל מול קיבוץ מנרה. לבקשת הוריו, הובא לקבורה בחלקה הצבאית בבית העלמין בזכרון יעקב.
כחודש לאחר שנפל בקרב, כתב מפקד גדוד 13: "סמ"ר אמיר שירת כסמל מחלקה, היה אהוד מאוד בקרב פיקודיו וזכה להערכה רבה מצד המפקדים בפלוגה.
יחד עם חייליו, שסמכו עליו בעיניים עצומות, הוביל פעילויות מעבר לגדר שבתוך איזור הביטחון בדרום לבנון, בצורה טובה ומיקצועית.
כשנפצע מפקד המחלקה באותו יום נורא, תפס אמיר פיקוד ועסק בארגון המוצב ללחימה, עת נפגע אף הוא.
אמיר יינצר בלבנו כסימלה של ארץ ישראל היפה. בחור חדור מוטיבציה, בעל ערכים וגאוות יחידה, שהמשיך את המסורת המפוארת של אביו בגולני.
אין מילים בפי להביע את הכאב אותו אני חש עם אובדנו של אמיר.
זכרו של אמיר יישאר עימנו לעד".