כבר עבר חודש מאז היום המר והנמהר בו עזבתם אותנו.
יצאתם ב-6.7.93, יומיים לאחר יום ההולדת ה-18 של נחשון. נפרדנו מכם בשלום מהיר ועדיין לא ידענו, לא ידענו שלא נתראה עוד...
אבא אמר לי כבר כמה פעמים שהיתה לו תחושה לא טובה, הוא אפילו חושב שלא נפרד מכם כראוי, רק שלום חפוז ושום דבר מעבר לכך. בדיוק חזר מבית הכנסת לאחר תפילה לזכר סבתא חסיה ז"ל, ראשו היה לגמרי במקום אחר אפילו לא שאל לאן אתם יוצאים, רק לאחר שכבר הייתם בדרככם...
לו רק ידענו... היינו מעכבים אתכם!
אך מי ידע? מי ניחש? מי תאר לעצמו השתלשלות ענינים כזו?
השתלשלות מאורעות שהביאה לסופכם... ומה איתנו???
קשה לנו בלעדיכם...
עלינו להזכיר לעצמנו כל פעם מחדש שזה באמת קרה לנו, לנו ולא למישהו אחר. המציאות קשה מנשוא.