עיני בוכיה וקולי ניחר
וכל הגיגי תוגה וקינה
למשפחת ליבוביץ על אובדן יקיריהם
שבק הד צעדי רגליהם בדרכים
ונמוגו תנודות גופותיהם התמירים.
תידמע כל עין לחסרונם
וכל לבב דוי ליגון ההורים
אין בפי ניחומים ולשוני תהגה מרורים
וידי תרעד מתעוד חרדת הדברים
רק הניר סופג את כתב החרדה
הן יד הגורל על ההורים כבדה.
כך חזר על עצמו יום יום המחזה
בראש צועד אופיר והאח נחשון אחריו
וכך צעדו צמודים אל הבלתי ידוע
מי יוכל לסבר את אוזנינו למה ומדוע.
סגר המדבר על הבנים וגרם ליגוננו
והקולות הדם נדם במדבר ללא מענה
כלו עינינו ויבשו מדמע
כל עתידנו קרס והתמוטט
בהילקח מאיתנו
אופיר ונחשון.